שבוע האופנה באמסטרדם – ההתרגשות שלפני....

וידוי. זאת תהיה הפעם הראשונה עבורי בה אלך לתצוגת אופנה בשבוע אופנה אירופאי או בכלל (8-18 בינואר). מחכה להרגיש את האנרגיה במקום ולשאוב רעיונות חדשים בכל הנוגע לאופנה בשנה הקרובה.

אמנם בתור סטייליסטית טרנדים הם חלק פחות רלוונטי מהעבודה היומיומית שלי שמתכווננת יותר למבנה הגוף והתאמה אישית לטווח הארוך אך עם זאת אין ספק שהטרנדים מוסיפים עניין וגיוון בין לבין.

ארועי שבוע האופנה יתקיימו בשני מסלולים מקבילים

– תצוגות אופנה רשמיות (בתשלום) שיתקיימו  

Westergasfabriek

– אירועי אופנה ציבורים (חלקם ללא עלות) יתקיימו  ב- 10 מקומות שונים באמסטרדם תחת הכותרת

OFF SCHEDULE Zalando’s 10 days Downtown  

 בין האירועים הציבוריים ניתן למצוא: אירועי אופנה על מה שקורה מאחורי הקלעים, ארוחת ערב "קוטור" בתיאטרון דה-לה-מאר, אופנה על הקרח ברחבת המוזיאונים בעיר, תערוכות צילום ועוד 

לתוכנית הארועים הציבוריים ניתן לחצו כאן

צילום מתוך דף הפייסבוק של שבוע האופנה: Chanel photo by Indigital

שבוע האופנה אמנם מתחיל ב-8 לינואר אך ארוע הפתיחה יתקיים רק ב-14 בינואר בו מעצבי האופנה ההולנדים יקבלו את מירב תשומת הלב. השילוב יהיה בין מעצבים שתרמו לאופנה ההולנדית לאורך השנים 1960-2016, וותיקים לצד כשרונות צעירים. מטרתו של אירוע זה היא לשבח את תעשיית האופנה המקומית.

מחיר כרטיס הכניסה לארוע שכזה בהתאם, הזול עומד על 99 יורו, כאשר בתוספת של 30 יורו תוכלו לקבל גם "גודי-באג".

כרטיסי אירוע הפתיחה כוללים גם כניסה לתערוכה של מורשת האופנה ההולנדית, המייצגת היסטוריה ארוכה של מעצבים הולנדים שתרמו יצירות נדירות ומיוחדות לתערוכה זו.

פרטים נוספים על ארוע הפתיחה בקישור זה

לפאשניסטיות שבינינו אשר אירוע אחד לא מספק אותן ניתנת האפשרות לקנות חבילות שונות, החבילות כוללות כניסה למספר תצוגות באותו היום ומתייחסות לימי סוף השבוע, שישי, שבת וראשון.

קישור לחבילות

שימ לב! מספר אירועים שמתקיימים ללא עלות דורשים הרשמה מראש. ההרשמה היא ברובן עד 31.12.15

האירוע האחרון יתקיים ב- 18 בינואר ויסגור את שבוע האופנה. האירוע יתמקד באופנת העתיד, מעצבים ואנשי חזון ישתפו את הקהל בהשקפתם לגבי התופעה שנקראת – אופנה. 

קישור לארוע

אני כבר נרשמתי לשני ארועים 'לא' רשמיים, הראשון למלא את יצר המציצנות שלי וזה הארוע שמאחורי הקלעים כי בתכלס זה לא פחות מעניין. הארוע השני זאת תצוגה שנקראית 'wow'! מקווה רק שהכוונה היא לא למופע הפנטומימה wow של חנוך רוזן (מאילת).

מעבר לכך, שמתי עין על תצוגת האופנה של המעצב- קלאס איוורסן הדני ב-15 בינואר, בקולקציה שלו הוא מפרש את האישה הקלאסית באופן מודרני מבלי להפוך לקלישאה וזאת על ידי קבלת השראה מנשים של 

ימינו. האופן בו הן חושבות, מרגישות, ומאותגרות

את התוכנית המלאה של שבוע האופנה ניתן למצוא בקישור הבא

http://fashionweek-nederland.instantmagazine.com/programma-mbfwa/mbfwa-january-16fashionweeknl/#!/programme

בדף הפייסבוק שלי תוכלו למצוא המלצות נוספות על סיילים, חנויות, השראות סטיילינג ועוד.

מוזמנים/ות להכנס וכמובן ללחוץ על כפתור הלייק לעידכונים.

 פוסט זה נכתב במקור עבור דאטצ’טאון, העיתון האינטרנטי בעברית של הקהילה הישראלית בהולנד:
   http://dutchtown.nl

תמונה מתוך דף הפייסבוק של שבוע האופנה

אזור הפייפ באמסטרדם: חיפשתי ומצאתי ..סטיילינג עם טוויסט

    

הגיע הזמן לסבב נוסף של סקירת חנויות ואזורים חדשים באמסטרדם.

 ההזדמנות הגיעה כאשר היה לביתי יום חופש מבית הספר עקב יום השתלמות למורים (כן, המורים עוברים פה השתלמויות על חשבון זמן ההורים) .
מה אעשה עם ילדה בת עשר בבית? הוחלט! במקום להתעסק עם שברים, שורשים ושאר מיני מספרים לקחתי אותה למסע בעולם האמיתי, אחרי הכל הילדה צריכה ללמוד על הצבת מטרות והשגתן, במקרה שלנו, לכתת רגליים מחנות לחנות מבלי להתייאש.

שמעתי שבאזור שוק האלברט-קאופ ישנן פינות חמד בהן ניתן למצוא בוטיקים מעניינים.

התחלנו את המסע בחנות שנקראת :

COTTONCAKE

Eerste van der Helststraat 76hs

כשמה כן היא, שילוב של בגדים עם בית-קפה קטן, רעיון מקסים לשלב ישיבה על כוס קפה עם חברה ושופינג אקסלוסיבי. מספר הפריטים בחנות קטן אך עם זאת איכותי

בחנות השנייה התחלתי להבין קצת את המגמה פה באזור, שילובים זה שם המשחק!

ELAND & VAN DER HELST

Eerste van der Helststraat 62

הם מתמחים בשילוב של ביגוד עם מוצרים שונים ומקוריים לבית כמו שטיחים, קישוטים, מוצרי קרמיקה, כדים, צלחות, סכום במקביל לצעיפים, תכשיטים וביגוד. יש להם שני סניפים, אחד בפייפ והשני ביורדן.
את הקנייה היחידה שלנו ביום זה ביצעה הבת שלי בחנות זאת שקנתה בה צמיד עם הסימבול של
האינסוף ∞,היא לא מורידה את הצמיד מהיד. הייתי אומרת קנייה מוצלחת.

אם החנויות הקודמות היו בסטייל נקי ומעודן אז החנות הבאה שברה את הרצף:

SJEPETINE

Eerste van der Helststraat 33

חנות ססגונית, מעניינת וחגיגה צבעונית לעיניים, חנות רטרו בה הפריטים הם חדשים ועם זאת מיוחדים, ניתן למצוא בה פריטים מתקופות שונות, סיבוב בחנות זרק אותי אחורה לשנות החמישים והשישים של המאה שעברה, מצאתי את עצמי מדמיינת אותי עם שמלה מתנופפת וצבעונית הולכת לפיקניק בטבע מצויידת בסלסלת קש עם מטעמים כשלצידי בחיר ליבי. התעוררתי מהחלום, אני בשנות האלפיים במרכז אמסטרדם הסואנת כשמסביבי עולם של בדים מעוררי השראה.

המחירים בחנות לא זולים, נעים בין 50-150 יורו לפריט.

   

ממשיכות והולכות לאורך רחוב
Gerard Doustraat
ברחוב זה ניתן למצוא ריכוז גדול של חנויות בוטיק אשר חלקן כמובן ע"פ הקונספט השכונתי הן חנויות שילובים.

FELICE
Fashion & Interior design Home of Brands
Gerard Doustraat 88h

הכל מכל תחת קורת גג אחת, עיצוב פנים, ריהוט, ביגוד, מוצרי לייף-סטייל, אומנות ואפילו עיצוב מטבחים.
מעבר לכך ניתן לשבת במקום לכוס קפה, כשעבור אומנים ומעצבים צעירים ויצירתיים ניתנת האפשרות להציג את עבודתם בחנות.
העיצוב המקורי משרה אווירה יצירתית וקסומה.

BLOEM IN BLOEI
Gerard Doustraat 75

פה אם כבר חשבתי שראיתי שילובים משילובים שונים הופתעתי שוב, מספרה לילדים בשילוב בגדי נשים. במספרות בדרך כלל נותנים קפה לממתינות, פה הם הגדילו ויצרו תעסוקה רווחית לאמהות שצריכות לחכות בסבלות בזמן שהקטנה/צ'יק יושבים על כיסא אוטו או אופנוע ומסתפרים. אין ספק שעלו פה על משהו...

הספקנו עוד לחצות את העיר לעבר אזור תשעת הרחובות ביורדן שם הבת שלי כבר איבדה את הסבלנות ועל-כן נכנסו רק לחנות אחת שהן בעצם שתי חנויות אחת בכל צד של הרחוב:

EXOTA
http://www.kinglouie.nl/en
Women & Children first: Hartenstraat 10
Ladies & Gentlemen: Hartenstraat 13

בחנות הראשונה העברנו את עשרים הדקות הבאות, הילדה בינתיים ישבה לה על המדרגות ונחה בזמן שאני קישקשתי לי עם המוכרות המקסימות!! גם פה הסגנון הוא רטרו ססגוני ושיקי, מצאתי את עצמי בוהה ומייררת בהתלהבות. המחירים לא זולים נעים בין 50-150 יורו לפריט.
בעקבות בקשה שקיבלתי לבדוק את מצב המידות הגדולות בחנויות שאלתי את המוכרות מה המצב אצלהן בחנות, לצערי המידה הכי גדולה היתה אקסטרה לארג', מפה התפתח לו דיון על הנושא והזמינות של בגדים במידות גדולות בחנויות. אחת המוכרות החליטה שהיא מוצאת עבורי חנות למידות גדולות שאוכל לבדוק, במשך דקות ארוכות היא חיפשה בגוגל חנות שהכירה, בינתיים שאר המוכרות הצטרפו לדיון והעלו רעיונות לאן אוכל ללכת. יותר מזה לא יכולתי לבקש, המסירות לעזור והלבביות כבשו אותי (או שפשוט היו משועממות). היה לי כיף שם עד שכמעט והצעתי את עצמי לעבודה בחנות אבל עצרתי ברגע האחרון.

 

לסיכום, עברנו בדרכינו בעוד חנויות רבות ומיוחדות אשר כניסה לכל אחת מהן היוותה כניסה לעולם חדש של השראה, הוסיפו לכך את הרחובות הססגוניים והבתי קפה התוססים ויצרתם לכם את האזור האידיאלי לסיבוב שופינג מיוחד.

בדף הפייסבוק שלי תוכלו למצוא המלצות נוספות על סיילים, חנויות, השראות סטיילינג ועוד.

מוזמנים/ות להכנס וכמובן ללחוץ על כפתור הלייק לעידכונים.

*פוסט זה נכתב במקור עבור דאטצ’טאון, העיתון האינטרנטי בעברית של הקהילה הישראלית בהולנד

קניית בגדים במשקל ?!?

 לא רק ירקות ופירות עומדים על המשקל בימים אלה, גם בגדים. האם נוכל לומר בקרוב שלום לתגי המחיר שעל הבגדים?

טרנד (יחסית) חדש מתחיל לפרוח בהולנד, קניית בגדי וינטג' לפי משקל. לצערי עדיין לא נפתחה חנות שמתמחה בכך (מממ... זה רעיון). המכירות מתבצעות בסופי שבוע ובכל פעם בעיר אחרת בתדירות של אחת לכל כמה שבועות.
דווקא בישראל שמעתי שישנה חנות כזאת בת"א ברחוב שדרות יהודית 9, למי שבאזור.

  יום שבת, מגיעה למקום עם עוד שתי חברות כאשר עבור אחת מהן זאת תהיה נקודת ציון עבורה, רגע היסטורי בו היא קונה בגדים ביד שנייה בפעם הראשונה, לא פשוט לעבור את המחסום המחשבתי הזה.

אסורה הכניסה למקום עם תיקים לכן חייבים להשאיר את התיק באוטו או בלוקר שבמקום בעלות של יורו אחד, לאחר מכן בכניסה מקבלים שקית כחולה גדולה עבור השלל.

נכנסות פנימה, מקבל את פנינו ריח קל של נפטלין אבל מראה הקולבים המלאים בסגנונות וצבעים מכל המינים מנטרל בו ברגע את חוש הריח ומחדד את חוש הראייה.

אם הייתי צריכה לסכם את החוויה במילה אחת הייתי אומרת פשוט מעניין. צריך לעבור קולב קולב בכדי לא לפספס אף אוצר שיכול להסתתר בין הפריטים, שיטת הריפרוף המפורסמת שלי לא עבדה הפעם, קרה לא פעם שחברה עברה על סטנד אחרי וגילתה דברים שנעלמו מעיניי החדות. אז עברנו פריט פריט, את המוצלחים הרמנו בכדי לשער מה המשקל (ממש כמו שעושים בדואר עם המכתבים) כך שמהר מאוד ירדו המעילים והסוודרים מהסלקציה הראשונית.

אחרי כשעה של שוטטות הגיע הזמן לעשות בדק שקית, ניגשנו לאחורי ההאנגר שם מונחות מראות למדידה באלכסון (הטריק הכי ידוע בתחום), דבר ראשון יישרתי את המראה הנבחרת והתחלתי במדידות. יש לציין שאין במקום תאי מדידה כך שהחסודות מבינינו רצוי שתבואנה עם שמלה כשמתחתיה גרביונים וגופיה, כך לא תצטרכו לעמוד חשופות מול שאר מבקרי המקום.

התוצאה:

 יצאתי משם עם שתי חצאיות, אחת הכי בסגנון ההאמיש שיק והשנייה חצאית ירדנה ארזי שיק בגוונים של זית. בנוסף תיק שיקי ותחפושת לפורים (עליבאבא), והכל ב- 20 יורו.

 

  

המכירה הבאה מתקיימת ב- 25 לאוקטובר במאסטריכט.
תושבי דרום הולנד, צפון בלגיה, מערב גרמניה ומטיילים משאר המדינות, זה עבורכם.
פרטים בלינק:
https://www.facebook.com/events/591898194284056/

 בדף הפייסבוק שלי לחץ/י כאן תוכלו למצוא המלצות נוספות על סיילים, חנויות, השראות סטיילינג ועוד מוזמנים/ות להכנס וכמובן ללחוץ על כפתור הלייק לעידכונים.

*פוסט זה נכתב במקור עבור דאטצ'טאון, העיתון האינטרנטי בעברית של הקהילה הישראלי בהולנד 

ווג - מסיבת רחוב אופנתית באמסטרדם

זאת כבר פעם רביעית שמגזין ווג מארגן פתיחת עונה ברחוב הקניות היקר ביותר באמסטרדם אך עבורי זאת הפעם הראשונה לחוות מסיבת רחוב אופנתית שכזאת.
המוני אנשים מסביב, כולם לבושים במיטב מלבושיהם בשאיפה להראות אופנתיים ולהתאים את עצמם לרחוב נוטף הסטייל. בלונים, דגלים, דיג'יי, ושמפנייה (חינם) בכל פינה, מכיוון שאני לא מהשתיינים הכבדים (או הקלים) הסתפקתי במיץ תפוחים  ביולוגי (או היה זה אגסים?). אנחנו מתחילות להסתובב, החנויות פתוחות לרווחה ומזמינות כל אחד ואחת להריח את ריח היוקרה: לואי ויטון, שאנל, בורברי, טומי, קרטייר, אייס אייסברג, הוגו בוס, מקס מרה, ולנטינו, מסימו דוטי, ארמני ושאר החברים. מודה שהרבה שמות וחנויות ראיתי לראשונה, הייתי אומרת שההתמחות שלי היא יותר בשופינג למאותגרי ממון לכן גם באותו ערב הארנק שלי שכב בדד בתחתית התיק מבלי לקבל כל התייחסות.

אנחנו נכנסות לחנות מרצ'יאנו, החנות עמוסה בצד אחד שלה, בצד השני אנחנו בדרך לקומת המרתף, חברתי מבקשת שאתחיל לעמוד בתור ואז נתחלף, אני מסתכלת אחורה ומגלה שעומס הנשים זה בעצם תור ארוך שמשתרך עד הקצה השני של החנות. אוקיי, עומדת. מכיוון שאני עומדת בחוסר מעש ומתחילה להסתכל מסביב תאי המוח מתחילים לתהות, למה אני בעצם עומדת בתור? אין לי שמץ של מושג, אולי מחלקים בסוף איזה גודיס, ממש כמו בהשקות בו מוזמנים סלבס. חברתי חוזרת, אני שואלת אותה אם יש לה מושג מה הסיפור פה, היא אומרת לא, אז למה ביקשת ממני לעמוד? לא יודעת, כנראה שיש סיבה למסת הבנות פה. טוב, יש משהו בדבריה, אז יאללה, נחכה, באמצע המסלול ישנה עמדת שתייה אז המסע לא אמור להיות מתיש כל כך.

בינתיים נכנס לחנות סקוט דיסיק ההולנדי (למי שלא יודע/ת, סקוט הוא האקס (נכון לעכשיו) של קורטני לבית קרדשיאן) לבוש בחליפת מליון דולר כשמטפחת מבצבצת לה מבעד לכיס הג'קט, בלורית מפוסלת בג'ל, נעלי מוקסינים שפיציות ושעון רולקס יוקרתי (או לא, פשוט זאת החברה היחידה שאני מכירה). הוא מקשקש עם הדיג'יי, בטוח הוא איש מכירות בכיר בחברה או אחד המנהלים. אני בוהה (ומצלמת תוך כדי) נדהמת מהדמיון להוא האמריקאי ופתאום ההולנדי מוציא סקסופון ומתחיל לנגן, זה בהחלט היה טוויסט רציני בסיפור חיים שבניתי לו בדקות ארוכות של בהייה חסרת מעצורים. הוא הפתיע, לטובה. כמה שרושם ראשון מטעה, הנגינה בסקסופון הוסיפה לו לחלוטין מיימד של עומק, כבר לא הבחור החלקלק שדמיינתי בתחילה.

לצאת מהשוק ועם התקדמות התור אנחנו מתקרבות לעמדת השתייה, מסביב אנחנו רואות בנות עם מסיכות לבנות, האם זה מה שמחלקים? ראיתי מספיק מסיכות בוונציה. טוב, חיכינו עד כה נמתין כבר עוד קצת, לא? מישהו עובר בין הבנות ומחלק גלויות למלא פרטים ואז מתגלה בפנינו הסיבה עבורה אנחנו ממתינות דקות ארוכות!
צילומים! יענו אנחנו באמת באיזו הופעת בכורה של איזה סרט הוליוודי, אז זרמנו ..... הגענו סוף כל סוף לתחילת התור, משמאל מזוודה עם תחפושות / מסכות שונות לצילום, חיפשתי את הכי מקורי ומצאתי (ראו תמונה). אפילו העובד בחנות לא ידע על קיום המסגרת המדליקה הזאת והתרשם עד מאוד מהלוק החדש שלי. קליק קליק, זהו, המתנה של חצי שעה הסתיימה בשלוש תמונות למזכרת, היה כיף ושווה לחכות.

יצאנו חוצה כבר היה חושך בחוץ המשכנו להסתובב וגילינו שעוד חנויות שמו צלמים ומסכים אבל משום מה בשום מקום אחר התור לא היה ארוך כל כך, באחת החנויות הצלם היה צריך לבקש ולאסוף אנשים מבחוץ, ברור שאפקט העדר עובד! זהו, סיימנו את הרחוב, אני עם 6 יורו נזק עבור החשמלית +דלק וחברתי עם 100 יורו נזק עבור חולצה לבנה נעימה וגופייה מ- IKKS

מה שכן, הבטחתי לעצמי שבבוא היום הארנק שלי ייצא לנשום אוויר לעיתים קרובות יותר באזור זה של העיר ולא רק בשווקי יד שנייה.

אתר ווג ההולנדי: http://www.vogue.nl/

מעשה בשמלה

את השמלה הזאת מצאתי בפרימרק, איך ששמתי עליה עין התלהבתי. היא היתה אמנם גדולה אבל ראיתי את הפוטנציאל שמעבר, הצרה פה, קיצור שם והיא מושלמת. אפילו הבת התלהבה ונתנה לי אור ירוק. שמלה  מעניינת היא אמרה, שונה מהמראה הסטנדרטי שלי והרי זה מה שחיפשתי, גיוון אז קניתי..

בהזדמנות הראשונה שניתנה לי העברתי את השקית עם השמלה לבן הזוג בכדי שיעביר לאמא שלו (התופרת המשפחתית) לתיקון. סימנתי עם סיכות ביטחון את המידה הרצוייה וחיכיתי בקוצר רוח לתוצאה. אמא שלו,כמו תמיד, תיקתקה במהירות ובתוך יומיים קיבלתי את השמלה חזרה בתוספת הערה, להבא לא מסמנים עם סיכת ביטחון אלא עם סיכות המיועדות לסימון (היא כמובן צירפה קופסא של סיכות  ”ראויות”), כמו כן, עדיף שלהבא אגיע אליה (מרחק של שעה נסיעה) ונמדוד ביחד כי נראה היה לה שהגזמתי קצת עם ההצרה. מיד ניגשתי למדוד, מנסה להכניס יד אחת, יד שנייה, להשחיל את השמלה למטה, מלחמה!! הבד לא נמתח, אני לא מוותרת, אין מצב שהשמלה קטנה הרי לפני רגע היא היתה ענקית. בדם ויזע העלתי אותה על גופי. פניתי לכיוון המדרגות לרדת למטה להראות לבן הזוג בגאווה שהנה זה עולה עליי, מדרגה אחת, שתיים, אווי, אני מאותגרת, לא פשוטה הירידה במדרגות וזאת חשבתי עוד לפני שניסיתי לשבת. האיש מסתכל עליי במבט של אמרתי לך כשהוא בעצם מתכוון שאמא שלו אמרה והיא הרי יודעת. בינתיים בראש אני עושה חישוב מסלול מחדש, אוקיי, אז השמלה קצת קטנה, אפשר פשוט לחתוך שני שסעים בתחתית בכדי שאוכל לזוז, אני אוריד את השמלה ואחתוך בעצמי, אחרי הכל לא נעים להחזיר ליידענית הגדולה. ברגע זה אני מבינה שאני נתונה לחסדיו, אני תקועה בתוך השמלה עם ידיים מורמות, השמלה מכסה את פניי ואני מנסה בכוחות אחרונים למשוך אותה למעלה אך ללא הצלחה. שמעתי מבעד לשמלה צחוק מתגלגל, תארתי לעצמי שברגעים אלא הוא חושב האם להושיט יד ולשחרר אותי או שמה לתת לי להתענות עוד קצת. אחרי שניות ארוכות אני מרגישה את ידיו החסונות גואלות אותי ומאפשרות לריאות שלי לנוע שוב בקצב סדיר. מפה לשם הוא מספר כמובן לאמא שלו שהצדק איתה, היא מציעה גם כן לחתוך מהצדדים למטה. מעולה! היא לוקחת על עצמה את מלאכת תיקון הפאדיחה שלי. מספר ימים לאחר מכן חוזרת השמלה, הפתעה, שסע לא שסע אני עדיין נאבקת להעביר את השמלה דרך בית החזה. עולה לי רעיון נוסף (אין מצב שאני חוזרת לאמא שלו), אני אלך פשוט לתופרת שתתפור רוכסן  לאורך התפר שמתחת לבית השחי. אצל התופרת אני אפילו לא מנסה למדוד רק נותנת הוראות ומגלה שייקח עוד שבוע לפני שהשמלה תהיה מוכנה, ואני חושבת….. הקץ תיכף מסתיים. שבוע עבר, אני משלמת ואוספת את השמלה, בערב נזכרת שהגיע הזמן למדידה אבל מסתבר שהייתי כבר בסיפור הזה. שוב מאבקים, הרוכסן (הפתוח) לא משנה במאומה. ושוב אני יורדת למטה, הפעם מבקשת מבן הזוג שיצלם כי יש מצב שזאת הפעם האחרונה שאני עוברת מסע זה. במידה ומתישהו אחליט ללבוש שמלה זאת בכל זאת (מאמינה שזה יקרה) כשאני נמצאת בסביבתכם תזכירו לי שאני לא במצב לשתות, לאכול או כל דבר שעלול להרחיב את אזור האגן וכמובן לא להציע לי לשבת, אני פשוט אעמוד לי.

נ.ב. בזמן כתיבת שורות אלה עלה במוחי רעיון חדש, להזיז את הרוכסן לגב העליון, מה עלה על דעתי לבקש רוכסן מתחת לבית השחי….

פאשניסטה? אוהבת תיקים? מוזיאון התיקים באמסטרדם הוא חובה עבורך ….

            

כשסיפרתי לאחותי שאני הולכת לבקר במוזיאון התיקים באמסטרדם שמעתי גיחוך קל בקולה, מה זאת אומרת מוזיאון התיקים? שם המקום כמובן מסגיר את התוכן ולכן חזרתי על עצמי, מוזיאון התיקים. כן, קיים כזה מוזיאון. אמנם תיקים הם משהו שכיום הוא מובן מאליו אבל יש להם היסטוריה ויש בהם התפתחות שבאה לידי ביטוי בצורה מרתקת במוזיאון.

המוזיאון התחיל בכלל בתור אוסף פרטי בביתם של הנדריקייה והנץ איבו מאמסטלויין שרצו לחלוק את האהבה שלהם לתיקים עם הציבור הרחב. היום המוזיאון מכיל מעל ל-1500 תיקים שחלקם בני 500 שנה וממוקם על אחת התעלות היפות באמסטרדם במבנה מהמאה ה-17. לקחתי איתי לסיור המתבקש את החברה שהמליצה לי על המקום לבוקר רגיל של נשים ותיקים.

כבר בכניסה חיכתה לנו החנות של התיקים, עשינו סיבוב קצר/ארוך הגענו למסקנה הברורה שתיק בתקציב שלנו לא קונים במוזיאון. אז במקום פשוט החלטנו להתיישב בקפה של המוזיאון למילוי מצברים לפני שמתחילים במסע. הכוונה היא כמובן למסע בזמן. בעלייה במדרגות עברנו סוג של מנהרת זמן אל המאה ה-17, הסתכלנו ימינה, הסתכלנו שמאלה, טוני ודאג להפתעתינו לא היו באזור. שתינו פעורות פה העברנו מעל לשעה רק בקומת בית הקפה, המצלמה תיקתקה מכל זווית אפשרית לנסות ולהעביר את ההרגשה המיוחדת של המקום. אחרי שעה קלטנו שאנחנו במוזיאון והגיע הזמן גם להתחיל בסיור.

   

המליצו לנו להתחיל מהקומה העליונה בסדר כרונולוגי שמתחיל כבר בתיקים מהמאה ה-15. יכולתי להעביר שם שעות להסתכל על כל תיק ותיק בן 200, 300, 400 שנה ולדמיין את האנשים של התקופה עונדים את התיקים ששימשו לנשיאת מטבעות, מסמכים ואפילו ישנם תיקים המיועדים למכתבי אהבה. היום מדובר על תיק(יית) במחשב לשמר (אולי) את הודעות האהבה שמקבלים בוואצאפ או בפייס, הרומנטיות החדשה של ימינו.

את רב זמנינו העברנו בחלק ההיסטורי של התיקים, שם טמונה מבחינתי החוויה העיקרית. הסתובבנו מהופנטות, עיצוב התיקים, מלאכת יד מוקפדת  היו נישאים על השמלה או המחוך עם וו, יעני הפאוץ’ העתיק.

   

בימים אלה מוצגת שם תערוכה מתחלפת בשם “מכוער”, המטרה של התערוכה לעורר בנו מודעות לאיך אנחנו שופטים ומגיעים לטעם הספציפי שלנו  שנקבע ע”י התקופה בה אנו חיים, האדם שאני, המקום בו גדלתי והתרבות אליה נחשפתי. מה שיכול היה להחשב כיפה בעבר יכול להחשב היום כמכוער. דווקא בתערוכה זאת ראינו עבודות מאוד משעשעות ולאו דווקא מכוערות.

תערוכה מתחלפת “מכוער”

לסיכום, מאוד מומלץ, הסיור במוזיאון לא קצר ולא ארוך מדיי, בדיוק במינון הנכון.
מסתבר, שבמוזיאון ניתן להשכיר אולמות לישיבות ואפילו לחתונות. בהחלט שיקול בהחלטה אם כדאי למסד את היחסים, אעביר הלאה את האינפורמציה לבן-זוג, נראה מה דעתו על חתונה בכלל ובמוזיאון התיקים בפרט ….

נ.ב. גם הביקור בבית השימוש מעניין.

המיצג בבית השימוש

אתר המוזיאון:
http://tassenmuseum.nl/en/

Dress for Success

הכניסה שלי אל תחום האופנה עולה מדרגה ואני מצטרפת לצוות המתנדבים של האירגון  (בתרגום ישיר) "להתלבש להצלחה".
זהו אירגון בינלאומי שלא למטרות רווח המקדם במקור את עצמאותן הכלכלית של נשים מוחלשות על ידי מתן לבוש מקצועי, רשת של תמיכה וכלים לעבור ראיון עבודה. בהולנד הרחיבו והוסיפו גם את הגברים למשוואה (כן, גם הם זקוקים לקצת סטיילינג והרמת הביטחון העצמי לקראת ראיון עבודה) .

הגעה אל החנות מותנית בקביעת פגישה מראש ובתאום עם לשכת הסעד המקומית, לא כל אחד יכול להגיע ו"להנות" מהשירות. כל הבגדים מגיעים מתרומות, אך ורק בגדים באיכות גבוהה מתקבלים (אחרי בדיקה קפדנית מאוד). הלקוח מגיע, מקדישים לו בממוצע שעה בה מעבר לסטיילינג והתאמת הבגד לראיון עבודה הוא מקבל יחס של כבוד והערכה. הרבה אנשים במצב זה מרגישים כי הם לא ראויים ועל-כן תשומת הלב יכולה לחולל פלאים ולהזיז משהו קטן בפנים, לתת להם להרגיש שהם מסוגלים ומגיע להם להשיג את העבודה המדוברת.

את הבגדים הנבחרים הם מקבלים במתנה ויוצאים (בדרך כלל) בראש מורם.

אז חשבתי לעצמי שאשמח לתרום את חלקי לאנושות ועל הדרך ללמוד דבר אחד או שניים על סטליינג עבור אנשים אחרים. נכנסתי לאתר שלהם וראיתי שאכן הם מחפשים מתנדבים חדשים בחנות שבאזור מגוריי. להתקבל להתנדבות כמו לכל עבודה אחרת נאלצתי לשלוח קורות חיים ומכתב בקשה. יש, קראו לי לראיון

 אני מגיעה במיטב מלבושיי, אחרי הכל צריך להרשים. פותחת לי את הדלת אישה בשנות השישים לחייה שעל ראשה רעמה, נגיד מעניינת, אשר חלקה אדום בוהק, חלקה פלטינה מעוטרת בנגיעה כחולה, החלק האחורי של הראש בכדי להראות מקצועית נשאר פשוט שחור. להשלמת המראה על החוטם מונחים משקפי ראייה כחולים. לאחר השוק הראשוני אני מסתכלת מסביב ומתרשמת עמוקות מהשיק והאלגנטיות של המקום (באמת). כל הבגדים מסודרים טיפ-טופ על המדפים כמו עומדים למסדר ע"פ סוג, צבע ואורך. רק הטופ שבטופ מתקבל, מאוחר יותר אני לומדת להבין עד כמה מלאכת סינון הבגדים נמצאת בראש העבודה, לא רק כתמים בלתי נראים, חוט אחד שלא במקום עובר מיד לשקיות אשר מיועדות לבתי מחסה.

התקבלתי! כמעט. קודם עליי לעבור שש תורנויות נסיון לפני שאהפוך למתנדבת מן המניין. אז ביום הראשון לעבודתי אני בלחץ להתארגן, להכין ולהביא את הילדים לגן / בי"ס, את האוכל שכחתי בבית, סימן לא טוב (אדיבות לא יוצאת ממני כשאני רעבה), אוקיי, קופצת לסופר, נוגסת ביס או שניים באוטו בכדי שלא אכנס מורעבת, מורידה את הביס עם אייס-קפה תוך כדי נסיעה. אופס. אני מרגישה קרירות ברגל, מסתכלת למטה ורואה שחורות. הקפה נשפך עליי ! מה עושים? דווקא היום אין איתי מגבונים,  מנסה לנקות עם מטפחת נייר  בתקווה שייספג, החמרתי את המצב .... הכתם נמרח, אין ברירה, נכנסת עם מה שיש, רצה לכיור לנקות ומתחילה את היום.
במפגש הראשון והשני לצערי לא נקבעו פגישות עם לקוחות, אין ביקוש החודש. בינתיים אני לומדת את העבודה, מיון בגדים, כביסות ואפילו גיהוץ, כל מה שאני מתחמקת מעשייה בביתי שלי אני מוצאת את עצמי מתנדבת לעשות אצל זרים. במקביל, אני שומעת סיפורים מהוותיקות על בגדים שמגיעים מאנשים שנפטרו, לא פעם אלו אנשים בשנות התשעים לחייהם וכך גם הסטייל. מילא בגדים, אבל מה עושים עם תחתונים וחזיות ??  לכן, התפקיד שלנו בין היתר הוא להבהיר מראש שמדובר על בגדים שמיועדים לראיון עבודה, אין מקום לשום סוג של תחתון או חזייה (להבדיל מהבקשה הספציפית בפוסט הקודם שלי).

תורנות שלישית, הידד, מגיע היום לקוח !
בחמש דקות איחור נכנס גבר בשנות החמישים שלו לבוש בג'ינס חולצה לבנה מכופתרת וג'קט, במחשבה ראשונה חשבתי לעצמי, מה הוא עושה פה ? הוא לא נראה כמי שזקוק למייק-אובר. לאחר שיחה קצרה איתו מסתבר שהוא היה בתפקיד פיננסי בכיר עם בית יקר ורכב יוקרתי  אך לאחר שפוטר לפני 3 שנים הוא עדיין לא מצא עבודה, החובות הצטברו והוא לא עומד בתשלומים. הג'קט הוא מלפני כמה שנים ואם מסתכלים טוב רואים שהוא כבר לא נסגר עליו. עם כל זאת הבחורצ'יק הגיע מלא באופטימיות, שיתף אותנו בסיפור שלו בשמחה וחייך לאורך כל המפגש. בחירת חליפה עבורו היתה פשוטה, הוא התרגש, אני התרגשתי, מאוד מעצים היה לראות את הרצון והנחישות לחזור אל המסלול. יש מצב שבאותו היום הוא עזר לי יותר משאני עזרתי לו ....